מחבר: <span>admin</span>

כשמדברים על קרבנות מיד שואלים על ׳בית המטבחיים וריח הבשר׳, אבל שוכחים שני פרטים חשובים.

״והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם״. אחרי בניית המשכן ולימוד תורת הקורבנות, משה מושח את אהרון ובניו לכהנים.

הפרשה פותחת בהגבלת ענישה לעבד עברי. מהי ההגבלה? ״שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי״.

מחר נקרא בפרשת ״דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה״. ולמה? למען ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״.

הפרשה מתארת את צאצאי הכהן הגדול ובגדיהם המיוחדים, והבולט שבהם: ״ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים״.

ומחר, ״בארבעה עשר לחודש אדר״, נקרא בתורה ״ויבא עמלק וילחם עם ישראל״, ובמגילה על ״הימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם״.

״יש לי חלום״, אמר מרטין לותר קינג. הפרשה פותחת בשלוש המכות האחרונות, ועבדי פרעה לא עומדים בלחץ.

היום בכנסת בירושלים ראש הממשלה פתח ואמר: ״שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״ – אין יותר חטופים בעזה ושבו בנים לגבולם.

הפרשה נפתחת בהימנעות קיצונית ממלחמה: ״ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלישתים, פן ינחם העם בראותם מלחמה״.

הפרשה פותחת ביתרו שמגיע לבקר יחד עם שני נכדיו: גרשם (כי גר הייתי בארץ נכריה) ואליעזר (כי אלוהי אבי בעזרי).