תגית: <span>תשפ״ה</span>

היום יום שישי, ה-4 ביולי, חג עצמאות שמח. מחר בשבת נקרא בפרשת ׳חוקת׳ – הפרשה מלמדת על ביטחון ודיפלומטיה.

פרשתנו פותחת בתמונת הרתעה אזורית: ״וירא בלק מלך מואב את אשר עשה ישראל לאמורי״, ובלק מבקש מבלעם שיבוא ויקלל.

מחר נקרא בפרשת ׳פינחס׳, נכדו של אהרון הכהן: כשהוא רואה עוולה מוסרית הוא קם ואוכף את צו מצפונו בצורה אגרסיבית.

מחר נקרא את עשרת הדיברות – המוסר הבינלאומי שמוצג בחזית בית המשפט העליון הסמוך – ונמשיך במגילת רות המואביה.

השבוע, מעל 12 מדינות הצביעו פה אחד להפסקת המלחמה בעזה. בפרשת ׳נשא׳ מתוארת לפרטי פרטים ׳ההצבעה׳ של 12 נשיאי ישראל.

מוקדם מדי לדרוש על מה שהחל אמש.. מחר נקרא בפרשת ״בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות״.

״ראשי בני ישראל״ נשלחים עם רשימת שאלות, וחוזרים עם מסקנה שזה לא ריאלי.. למה? כי ״עז העם היושב בארץ״.

השבוע חגגנו פה את יום העצמאות וקראנו במגילה: ׳זכותו של העם היהודי להיות ככל עם ועם..׳

מחר נקרא בפרשת השבוע ״אמור אל הכהנים לנפש לא יטמא בעמיו״ – שתי מסורות שאנחנו מקיימים בכל העולם.

״נחמו נחמו עמי״, מתחיל הפסוק.. ביציאה להתקפה האויב קורא ׳הר הבית׳ – ואנחנו מתכחשים אליו?