״דברו על לב ירושלים״ – על הר הבית

בהר פ"ה

"נחמו נחמו עמי," מתחיל הפסוק..
ביציאה להתקפה האוייב קורא : 'הר הבית'
ואנחנו מתכחשים אליו??
ואז, זוגות שרוצים 'שישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול חתן וקול כלה' נופלים בדרך..
אנו פה בDC בעולם הדיבור צריכים להמשיך את הפסוק;
"יאמר אלהיכם: דברו על לב ירושלים וקראו אליה!!"

ועכשיו לדבר התורה, שנכתב לפני המתקפה, אך עדיין מאוד רלוונטי

והשבוע בפינתנו ארץ ,DC יום ירושלים:
🇵🇸Free Palestine!🇮🇱
או בתנ"כית:
LEV XXV§X: Proclaim Liberty Throughout All the Land

בירושלים ישנו פעמון לגמרי לא צעיר,
שראה הרבה ילדים מכל פינות העיר,
הוא מכיר כל סמטה כל רחוב כל שכונה,
הוא העתק של פעמון בן 280 שנה מפילדלפיה (הבירה המקורית) שעליו כתוב ציטוט מהפרשה: 'וקראתם דרור בארץ לכל יושביה'

הפרשה פותחת "בהר סיני דבר אל בני ישראל כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם"

רשימת 'הוראות הפעלה' לארץ ישראל, הקמת חברת מופת חברתית מבוססת חקלאות, שבה גם מי שפושט רגל לא יפשוט יד.
כי הארץ- שאנו מחויבים לקרוא בה דרור לכל יושביה, היא של יוצרה ולא שלנו, בני חלוף. לכן "והארץ לא תמכר לצמיתות"

זה שלפני כ100 שנה מישהו ישב איפשהו על מפה עם סרגל וטוש.. זה מחייב?

אם נלך 'בחוקות' ונקים את חברת המופת שבה גם שכנינו יהיו בעלי זכויות כמתואר
אז "נשב לבטח בארצנו"
אבל אם לא, וננסה לייצר משהו אחר..?
אז הפרשה ממשיכה בתיאור מדוייק וגרפי… שלכבודו הקימו את יד ושם;
"ואתכם אזרה בגויים והריקותי אחריכם חרב…. ורדף אתכם.. ונסו מנוסת חרב ונפלו ואין רודף"

והם נפלו, והוא? לא רדף וגם לא ברח….

היום, אלפי שנים אחרי אותו מעמד בהר סיני, שבנו אל הארץ החביבה, ואנחנו עושים בה את התחביב האהוב עלינו- חקלאות. ככתוב בהפטרה שלא נקרא:
"כה אמר ה' עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת"

עכשיו השאלה האם אנחנו פה בDC
נדבר על אותה הארץ שאנו צריכים לקרוא בה דרור?

וכשנקרא את ההפטרה שכן נקרא
האם נהיה "ארור הגבר אשר יבטח באדם?"
או
" ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו (אפשר עם הריקוד)"

וההפטרה חותמת בבית הספר החקלאי הראשון בארץ "מקווה ישראל….. רפאני ה' וארפא הושיעני ואיושעה כי תהילתי אתה"

'הרחמן הוא יחזיר לנו את עבודת בית המקדש למקומה (מייל צפון מזרח מהפעמון) במהרה בימינו'

חזק חזק ונתחזק