על נהר הפוטומק ויום ירושלים

במדבר פ"ה

"על נהר הפוטומק שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את _____

והפעם בפינתנו:
ארץ
"זכור ה' לבני אדום (DC)
את יום ירושלים" (ת. קל"ז)

"מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" (ת.כ"ג)
כך נפתחה ביום ראשון, הלוויה של ירון, המזמור האהוב עליו.

ובשלישי הלוויה של שרה:
"מעמקים קראתיך תהיינה אזנך קשובות לקול תחנוני:
יוודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך "
וכמובן לא שכחו את קרבנות המלחמה שעדיין חיים: "תבוא לפניך אנקת אסיר כגודל זרועך הותר בני תמותה" (ת. ע"ט)

ובדיוק בניהם ביום שני ציינו חיבור מעניין. Memorial day ויום ירושלים.
זוכרים את הנופלים שכאן- בני אדום
ואת ירושלים בירתנו..
והם, נפלו כאן במלחמה על ירושלים,
אבל את ירושלים לא שכחו.

ומה עכשיו?
'עכשיו זה זמן למעשים', כך נפרדנו מהם ביום שישי. אבל איך?
הפרשה שנקרא מחר שפותחת את ספר במדבר מתחילה בסיכום: עברה שנה מאז שחנינו למרגלות הר סיני ועכשיו 'תחילת תנועה'.
בודקים שכולם נמצאים, מזכירים ששניים כבר לא איתנו, מחלקים משימות מדוייקות ומתחילים תנועה- כשהיעד ברור אז הכל מסתדר.

השאלה מהו היעד?
לפי ההספדים- שלום
אצל שרה תרגמו את המילה ל10 מילים באנגלית
ואצל ירון המשיכו את המזמור האהוב: "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי"

כן אבל שלום זו תוצאה של יעדים שהשגנו.
ההספדים המשיכו וסיפרו ששרה, שאת בת המצווה חגגה בירושלים, מוכנה הייתה להקיש בנעלייה האדומות כשיערה ולנחות שוב בירושלים לפגוש את משפחתה לעתיד, בעיר בה ירון תכנן להציע לה להקים בית נאמן בישראל.
או כמו שחותמת ההפטרה;
"וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' "

עד שרצו להתארס, היו עסוקים בלהביא שלום לעולם ככתוב בהפטרה: "וכרתי להם ברית, וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ, והשכבתים לבטח"

הם, כבר לא יתארסו. הם שוכבים לבטח,RIP.. האם תפקידנו כאן הוא להמשיכם ולהביא שלום לעולם? אבל איך?! בDC- קודם כל בדיבור.

נתחיל להקריא פסקאות המדברות על שלום, ולא חצאי פסוקים

"ושבתי בבית ה' לאורך ימים" כך מסתיים המזמור האהוב על ירון..
אך היכן הוא אותו הבית?

"שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך, עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים." (ת. קכ"ב)

יצאו מירושלים, ייצגו את ירושלים, נפלו על ירושלים, ועכשיו יושבים בבית ה' של מעלה, שומרים עלינו ומסיימים את המזמור; "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך
למען בית ה' אלוהינו אבקשה טוב לך."

בית ה', ובעזרתו, שזו תהיה הפעם האחרונה שאנחנו מבקשים:
'הרחמן יחזיר לנו את עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו'