תגית: <span>פרשת השבוע</span>

לכבוד 77 שנים למדינתנו הקטנטונת והיפה, נקרא בפרשה: ״כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה״.

״כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמוד איש את ארצך״ – ומה נעשה כשנגיע לארץ?

עבור ההוראות למשכן היה מספיק רק משה. עבור הביצוע וההקמה צריך את כולנו: ״ויקהל משה את כל עדת בני ישראל״.

דיברנו, תכננו, בנינו – מתי מרכיבים?! מחר! ״ויהי בחודש הראשון באחד לחודש בשנה השנית״.

כך קיבל את פנינו המיצג בכניסה לבית הכנסת ׳מקדש סיני׳ בפילדלפיה, ובמרכזו ספר תורה בסוף שמות ותחילת ויקרא.

לאורך כל ההיסטוריה אנחנו מעדיפים לחיות כיהודים בשטייטל מאשר לשלוט בעצמנו..

ויצא משה לקראת חותנו.. שוב, ה׳ שולח לנו נציג חיצוני שינחה אותנו מה כדאי לעשות, ושוב הדגש הוא הקרבה המשפחתית.

הם חזרו לצעוק מול השגרירות, והפעם עם השלט: Palestine isn't yours. אולי הסיסמה הבאה שלנו ״מתחבאת״ במה שנקרא מחר.

אנחנו אלופי העולם בלזכור.. האם אנחנו גם שומרים? אנחנו רוצים להיות אור לגויים ותמיד מנסים להימנע ממלחמות ולהרבות טוב.

ברצפת לובי השגרירות מצוירת ברכת יעקב לבניו המתוארת בפרשתנו.